close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלמי- מהותה של מחיצה

הרב ישי וויצמןי כסליו, תשפב14/11/2021
פרק מג מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

בתלמוד הירושלמי הכוח לחייב את השותף אינו רק מכח הפרט, הניזק, אלא יש כאן כח של הכלל.

תגיות:
המשנה בתחילת מסכת בבא בתרא אומרת: "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר - בונים את הכותל באמצע".

מתוקף איזו סיבה יכול אדם לחייב את שותפו לבנות עימו כותל ביניהם? בבבלי קוראים
זה: "היזק ראיה". זאת אומרת, כיון שכאשר החצר משותף, יכול כל אחד לראות את השני בחייו הפרטיים. וזה מוגדר כנזק. יש בסוגיא שם דיון האם נזק זה הוא מספיק חזק כדי לחייב את חבירו, אבל על כל פנים, זו הסיבה לבניית הכותל. ניתן לסכם ולומר, שגדרי הלכות נזיקין, הם הבונים את הכותל ביניהם.

לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי לא מוזכר בסוגיא כלל מושגים של נזיקין. הלשון בירושלמי היא: "רצה זה - כופין לזה". זאת אומרת, ברגע שאחד השותפין בחצר רוצה לחלק את החצר, כופין גם את השני לחלוק. מה הוא הכוח לחייב את השני בחלוקה? המערכת הכללית, כלומר בית הדין, היא הקובעת את סדרי החיים בעם ישראל. ברגע שרצה אחד מהם בחלוקה, מתערבת המערכת הכללית וכופה גם על השני את החלוקה.

ניתן לסכם, שבתלמוד הירושלמי הכוח לחייב את השותף אינו רק מכח הפרט, הניזק, אלא יש כאן כח של הכלל. בית הדין קובע את הכללים, והוא קבע שראוי לעשות חלוקה, ולכן די ברצון של אחד מהם כדי לכפות לחלק.

ניתן לשער, שהערך של "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" הוא העומד בשורש ההלכה שבמשנתנו, שקובעת שכדאי לעשות חלוקה. כח הפרט לא מספיק בשביל לחייב לבנות כותל מכח הערך הזה, אבל בית הדין קובע, לאור ערכי התורה, כיצד החיים ראויים להסתדר.

לסיכום: בתלמודה של ארץ ישראל שורש החיוב כאן הוא כח הכלל, הבא לידי ביטוי בבית הדין. הוא הכופה את החלוקה שבסוגיא. לעומת זאת בבבלי, בחוץ לארץ, רק שני השותפים בחצר הם נמצאים בדיון כאן. וכח הכלל מסתתר. לכן בבבלי שורש הדיון הוא בעניני נזיקין. אבל בארץ ישראל, הראיה הכללית, הרואה את הכל באור אחד, היא היודעת כיצד האחדות הכללית צריכה להתפרט ולחלק אותם איש איש על נחלתו, כפרטים בכלל הגדול.

הרב קוק זצ"ל מלמד אותנו, מדוע בארץ ישראל מופיע אור הכלל, ובחו"ל אורות הפרטים:

"... בארץ העמים הטמאה אי אפשר להשקפת העולם המאוחד להגלות, והעולם המפורד שולט בחזקה, והשקפתו הפרטית והמפורדה, המחולקת ומנוכרה, היא הרודה בכל מערכי החיים, ועם כל ההתאמצות לנשום נשימה ישראלית ולהשכיל אל הסוד של העולם האחדותי, אויר ארץ העמים מעכב... מסוגלת היא ארעא דחשוכא לפלפול הפרטים, הבא מתוך הפרוד, אבל חכמת האורה רק בארץ האור נמצאת, אין תורה כתורת ארץ ישראל."
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה